החלטה בתיק בש"פ 8235/04

1.        בעקבות מעצרו של העורר, ביום 10.5.04, בשל חשד שהיה מעורב בעבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה, ציוה בית המשפט השלום ברמלה (כבוד סגן הנשיא ש' ברוך), בהחלטתו מיום 11.5.04, להאריך את מעצרו של העורר עד ליום 16.5.04. בהחלטה נוספת שנתן באותו יום קבע כי אם "תסבור המשטרה שהחקירה הסתימה לפני המועד שנקבע בהחלטתי" ישוחרר העורר כנגד חתימה על התחיבות עצמית וערבות צד ג' בסך 2,000 ש"ח וכנגד הפקדת סך של 5,000 ש"ח במזומן בקופת בית המשפט. כמו כן הורה לעורר להפקיד את דרכונו במשטרה וציוה לעכב את יציאתו מן הארץ למשך שנה. משחלפה תקופה של שלושה חודשים ערר העורר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

           בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד), בהחלטתו מיום 7.9.04, דחה את מועד הדיון בערר ליום 11.11.04, "עקב רעש שמעלים עורכי הדין על אף שהוזהרו יותר משלוש פעמים". העורר ערר על ההחלטה לגופה וכן על ההחלטה לדחות את מועד הדיון.

2.        בהחלטתי מיום 7.9.04 הוריתי לבאי כוח בעלי הדין "לחזור ולפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיין מחדש בהחלטתו ולהקדים את מועד הדיון". העורר אכן פנה לבית המשפט המחוזי שהקדים את הדיון ליום 27.9.04. העורר חוזר ומבקש לדון בעררו.

3.        אין מקום לבקשה. הפגם שבדחיית מועד הדיון למשך חודשיים ימים נתרפא בהחלטה להקדים את הדיון ואין הצדקה לקביעת מועד לדיון בערר רק משום שהתאריך רחוק מדי לטעמו של בא כוח העורר. קל וחומר, כאשר יש בכך משום נסיון לכפות על בית המשפט העליון דיון בנושא שטרם נדון לגופו בבית המשפט המחוזי.

           לפיכך אני מוחק את הערר.

           ניתנה היום, ‏כ"ח באלול התשס"ד (14.9.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: